פסק-דין בתיק ת"א 3003-04

1.                   לפני תביעה לפינוי, סילוק יד והריסה אשר הוגשה על ידי רשות הפיתוח באמצעות מינהל מקרקעי ישראל (להלן: "התובעת") נגד מר יצחק גורש (להלן: "הנתבע").

2.                   מלכתחילה הוגשה התביעה על ידי התובעת גם נגד נתבעים נוספים, ה"ה אורן וליאת לוי (להלן: "הנתבעים 2, 3").

ביום 12.1.06 ניתן נגדם פסק דין (בש"א 2368/05).

                     להלן תידון התביעה נגד הנתבע בלבד.                    

3.                   א.   על פי התביעה, התובעת היא הבעלים של המקרקעין הידועים כחלקות 13, 15,        16, 17 ו-24 בגוש 6098 אשר הם מקרקעי ישראל על פי הגדרתם בחוק יסוד            מקרקעי ישראל ומנוהלים מכוחו על ידי מינהל מקרקעי ישראל (להלן:         "המינהל").

ב.      התובעת טוענת, כי בביקור מפקח מטעם המינהל התגלה, כי הנתבע תופס שלא כדין חזקה בחלק מהמקרקעין בהם הוקמו גם מבנים, בשטח כולל של כ-253 מ"ר, כמתואר במפה נספח ב' לתביעה ומשכיר אותם לנתבעים 2, 3 והכל ללא זכות שבדין, ללא אישור המינהל, בניגוד להסכמתו, ללא רשות ומבלי לשלם מאומה.

ג.        לפיכך, עותרת התובעת לפינוי וסילוק ידו של הנתבע ו/או מי מטעמו וברשותו מהמקרקעין והחזרתם לידיה כשהם ריקים מכל אדם וחפץ ולאחר הריסת המבנים שהוקמו בהם.

4.                    א.   בכתב הגנתו טוען הנתבע, כי אביו, מר ישראל גורש, רכש בית ערבי ברחוב קיבוץ גלויות בבית דגן ובחצר היו צריף ומחסן.

ב.      בשל צפיפות  בבית נתן לו אביו רשות להתגורר בצריף. הנתבע שיפץ את הצריף ובנה לידו מבנה בשטח 4 מ"ר (להלן: "המבנה").

ג.        בשנת 1974 נישא הנתבע וביקש להתחבר לחשמל.

בעקבות פנייתו אליה לקבלת אישורים לפי דרישת חברת החשמל, ערכה "עמידר" ביקורת במקום וטענה, כי המבנה נבנה ללא היתר.

התנהל נגדו  הליך משפטי, ניתן צו הריסה למבנה והנתבע חויב לשלם קנס. בהתאם לדרישת "עמידר" הרס הנתבע את המבנה ובתמורה  קיבל האישור לחברת החשמל.

הצריף חובר לרשת החשמל והמים והנתבע משלם ארנונה משך יותר מ-30 שנה.

ד.      הנתבע מאשר, כי אינו מתגורר בנכס נשוא התביעה וכי השכיר את הצריף לצדדים שלישיים.

ה.      הנתבע מסכים לפינוי בכפוף לפיצוי הולם.

5.                  א.  מהראיות שהובאו לפני אני קובעת, כי התובעת היא הבעלים של המקרקעין (ראו

      נסחי הרישום, נספח א' לתצהירו של מר יואב ששון, סגן ממונה מחוזי       לפיקוח במחוז מרכז במינהל וכן סעיף 1 לחוק יסוד: מקרקעי ישראל).

המקרקעין הם מקרקעי ישראל  כהגדרתם שם.

זכותה של התובעת לנהל את המקרקעין וכן להגיש תביעות בשם בעליהם נקבעה     בסעיף 2 (א) לחוק מנהל מקרקעי ישראל, התש"ך-1960.